ההבטחה של בורא עולם לעושר!

ישנו רק דבר אחד בו הבורא יתברך התיר לנו לנסות אותו בו, ומבטיח שמי שיעמוד בניסיון – יזכה לעושר!

הנביא מלאכי (ג, י) מדבר בשם ה': "הָבִיאוּ אֶת כָּל הַמַּעֲשֵׂר אֶל בֵּית הָאוֹצָר וִיהִי טֶרֶף בְּבֵיתִי וּבְחָנוּנִי נָא בָּזֹאת אָמַר ה' צבא-ות אִם לֹא אֶפְתַּח לָכֶם אֵת אֲרֻבּוֹת הַשָּׁמַיִם וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד בְּלִי דָי", ובגלל שאין מפרישים תרומות ומעשרות אין הברכה שורה בפרנסה וכמובא בגמרא (שבת לב) שבעוון ביטול תרומות ומעשרות שמים נעצרין מלהוריד טל ומטר והיוקר הווה והשכר אבד ובני אדם רצין אחר פרנסתן ואין מגיעין ... ואם נותנין (מעשר) מתברכין ... "עד בלי די" - עד שיבלו שפתותיכם מלומר די!, וכתוב בגמרא (תענית ט) על הפס' {דברים יד-כב} "עשר תעשר" - עשר בשביל שתתעשר, ורק במצוות המעשר מותר לנסות את הקב"ה! ומדוע יצליח? כיוון שהוא הופך להיות שותף של הקב"ה בעסק של מצווה (בעל ה"חפץ חיים").

מעלת הצדקה (ובכלל זאת המעשר) בדברי חז"ל:

מקרבת הגאולה, מבטלת דינים וגזרות, מכפרת עוונות, מצילה מגיהנם וממוות, מצילה מחולי, מצילה ממיסים, מצילה האדם מכל פגיעה בנכסיו, מכפרת ועוזרת אף לנפטרים, פוקדת עקרות, פודה תפילתו מכל מקטרג ומכרית הקליפות, ואז יוכל להתפלל בלב טהור ותפילתו נשמעת, ויזכה לישועות גדולות!

(עפ"י הקבלה יש להימנע מנתינת צדקה בלילה, אא"כ העני מבקש שאז חייב לתת לו מן התורה).

נקודות לקיום מצוות המעשר כראוי וכהלכה:

ראשית חשוב לציין שבכל דבר ועניין יתייעץ עם תלמיד חכם הבקיא כדי שיקיים את המצווה כדת וכדין, כיוון ש-עושרו תלוי בזאת!

·  י"א שסגולת העושר היא דווקא בהפרשת חומש מרווחיו, ומעשר מבטיח רק שמירה על נכסיו (הגר"א, ר.חיים קנייבסקי ועוד) אך לרוב המכריע של הפוסקים סגולת העושר מתקיימת גם במפריש עשירית מרווחיו

·  עפ"י גדולי הפוסקים, מצוות הפרשת מעשר כספים אינה חובה, אך היא הנהגה טובה המסוגלת לעושר

·  ההפרשה היא מכל רווחיו של האדם (תוס' תענית ט בשם ספרי)

·  יש ליזהר שלא יהיה חלילה גזל בכספו

·  אדם עני פטור מהפרשת מעשר, ועני מוגדר כל אדם שהוצאותיו הבסיסיות (לא מותרות) גדולות יותר מהכנסותיו, אך כדי שלא יפסיד את סגולת העושר כתבו הפוסקים שיפריש מעשר לעצמו, וי"א (חזו"א, ר.ח.קנייבסקי ועוד) שירשום בצד הסכומים אותם אמור להפריש ולעתיד לבא כשיצא מגדר עני אז יפריש ויחלק את המעשרות שרשם

·  ירשום כל הכנסותיו כגון בפנקס כדי שיהיה לו מעקב מדויק, וייחד קופה נפרדת להפרשת המעשרות

·  את המעשרות ראוי לחשב מיד כשהרוויח ממון ולתתו לעניים המצויים (וי"א מוסדות הנצרכים), אך אם אין עניים מצויים (או מוסדות הנצרכים), רשאי לעכב בידו עד 3 רגלים, ובמצב שאי אפשר לחשב מיד כגון עסק, אז יש שמחשבים המעשר מהכנסותיו מדי חודש, ויש מדי חצי שנה, ויש אף שמחשבים פעם בשנה.

התנאי

ההפרשה צריכה להיות מעשר במדויק או חומש במדויק ולכן לפני שמתחיל להפריש יאמר כך:

הריני מפריש מעשר (חומש) כספים בלי נדר ובלא קבלה גמורה, ושאוכל להשתמש בכסף לכל דבר מצווה ולאו דווקא לצדקה לעניים או עמלי תורה, ושתהיה החלוקה כפי ראות עיניי, ואם ההפרשה תהיה יתירה מעשירית אז המעשר יהיה במדויק והשאר לצדקה (או "חומש במדויק והשאר לצדקה"), (תנאים נוספים: ושלא יחול איסור בל תאחר, וכן אוכל להלוות לעצמי מכספי המעשר, ושאוכל לתת המעשר לפני הגיע זמן חיובו, ומה שילוו ממני ולא יפרעו יהיה מעשר).

הפריש בלי לומר התנאי וכעת נאלץ להפסיק מעשרותיו י"א שאפשר לסמוך על התרת הנדרים של ערב ראש השנה, והנכון שייגש לת"ח שיורה לו הדרך להתיר את נדרו ע"י פתח מתוך חרטה.

למי נותנים את המעשר?

המובחר ביותר לתתו לתלמידי חכמים עניים העמלים בתורה, אולם כל נתינה לעני היא לכתחילה, וי"א גם לעמלי תורה שאינם עניים, ואם התנה כנזכר לעיל אז לפוסקים רבים יכול לתת את כספי המעשר עבור כל הוצאה של מצווה שאינו חייב בה ואינה מותרות.

הידור מצווה לצרכיו כגון טליתו, וכן פרנסת ילדיו מגיל 6 ומעלה – י"א יכול לממן מכספי מעשר וי"א לא.

יכול לתת עבור הוצאות בסיסיות של חתונה, אך עלות האולם ומלצרות – יש מתירים וי"א לא, צלם לכו"ע אסור לממן מכספי מעשר.

קדימות נתינת המעשר (אם נצרכים): אביו ואמו, בניו ובנותיו למעלה מגיל 6, אחים ואחיות, שאר קרובים, י"א שעניי ירושלים קודמים לשאר עניי ארץ ישראל (חת"ס).

וידקדק במה שהוא מוציא מכספי מעשר שכתבו הפוסקים כי נתינת מעשרות שלא לצורך מצוה כהלכה – בכך גוזל העניים ר"ל.

ממה מפרישים מעשר?

מכל רווח והכנסה, כגון: קרן כספו (חד פעמי), משכורת שכר שכיר או רווחים מעסק עצמאי, רווחים מסחורה, דירה או קרקעות (לאחר מכירתן), ירושה, מציאה, רווחי השקעה, פיקדונות בנקאיים (מלבד רווחי הצמדה), רווחים משכירות דירה וכיוצ"ב, מתנות כספיות, פיצויים, נכות, ביטוח לאומי, סיוע ממשלתי לשכירות, המקבל חפצים שאינם לשימוש (חפצים לשימוש י"א שאין צריך לעשר) ועוד.

·  אין צורך להפריש מעשרות מהלוואה או מדמי נזק

·  פיצויים מתאונה או פציעה י"א שפטור מהדין אך רצוי לרכוש בהם דבר מצווה

·  קצבת ילדים המיועדת להם - פטור

·  מתנה כספית מההורים לרכישת דירה – י"א יפריש מעשר, ועצת הר.ח.קנייבסקי שליט"א שהאב יקנה הדירה ובזאת נפטרו, וי"א שבכל מקרה פטורים (הרב בן ציון אבא שאול, בהוראה לספרדים)

·  כסף שקיבל למטרה מסוימת – פטור.

·  יפריש גם מהכנסות אשתו

·  י"א שיכול לנכות מחישוב הרווחים את כל ההוצאות המוכרחות שהוציא עבור קיום ואחזקת ביתו ורק מרווח הנטו יפריש מעשר, אך רבים הם הפוסקים שחולקים על כך ומורים שלא לנכות מהחישוב את הוצאות ביתו, וי"א שרק מי שפרנסתו בדוחק יעשה כך

·  מהכנסות עסק - ינכה ההוצאות והפסדים ויפריש רק מהרווח נטו וכן יפריש מהוצאות שגם בלא העסק היה מוציא עבורם.

הפרשתי מעשר ובינתיים ולא התעשרתי, מדוע?

מובא בפוסקים שזה יכול להיות מכמה סיבות:

·  עוונות של האדם שמעכבים, ובמיוחד אם הממון ממנו הוא מפריש המעשר בא בגזל ר"ל

·  אם האדם לא הפריש מעשר במדויק (וכלשון הכנה"ג: ויזהר שלא יוסיף מהמעשרות וגם לא יפחית כי כל המוסיף גורע, כי למעשר סוד ויסוד כמפורש בשו"ת אבקת רוכל), ולכן כשמתחיל להפריש יאמר התנאי כנ"ל

·  הקב"ה שומר לו את העושר לתתו לו בשעה עתידית מתאימה יותר, ועוד סיבות

 

והחכם עיניו בראשו בוודאי שלא לפספס את ההזדמנות היחידה בתורה שהקב"ה התיר לנו לנסותו, ולזכות בה לעושר!

בהצלחה!